דבר תרה לפרשת ראה

בס"ד

דבר תורה לפרשת ראה

מבוסס על מאמר הרב שרקי שליט"י

כתוב בפרשתנו: « בנים אתם לה' א-לקיכם. » ,ועוד: « כי עם קדוש אתה לה א-לוקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. ». הביטוי: « בנים אתם לה' א-לוקיכם » הוא ביטוי של כבוד. כבוד להיקרא בנו של הקב"ה. הביטוי הזה מתייחס במיוחד לעם ישראל בתור אומה: « בני בכורי ישראל »(שמות ד,ב). ולכן לכאורה הביטוי הזה דורש מאיתנו למאמץ מיוחד. מה קורה כשאנחנו לא נוהגים כראוי חו"ש?

ישנה מחלוקת במסכת קדושים (דף לו.): ר' יהודה אומר: כשאתם נוהגים מנהג בנים אז אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרוים בנים. ר' מאיר חולק ואומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים. למרות דבד"כ מחלקת ר' יהודה – ר' מאיר הלכה כר' יהודה, כאן הלכה כר' מאיר כי הגמרא נושא עמו, ז"א שהגמרא מתייחס רק לדברי ר' מאיר.

נשאל הרשב"א האם יהודי מומר מטמא באהל? יש הבדל בין טומאת מת של גודים ושל ישראל. טומאת מת של גוים מטמאה רק בנגע, לעומת זאת, טומאת מת של ישראל מטמאה גם באהל. ז"א האם יהודי מומר – שאפשר להלוות לו בריבית כי לא קרוי אחיך – ממשיך להיות יהודי או לא. הרשב"א אומר שהוא מטמא באהל וממשיך להיות יהודי על סמך דעת ר" מאיר למעלה.

כותב הראי"ה קוק:

 «שני דברים עקריים ישנם, שהם יחד בונים קדושת ישראל וההתקשרות האלהית עמהם. האחד הוא סגולה, כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות.. והסגולה הוא כח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי אפשר לו להשתנות כלל.. והשני הוא ענין בחירה, זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד תורה. החלק של הסגולה הוא הרבה באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה, אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה בזמן הזה כי אם לפי אותה המדה שהבחירה מסייעה את גילויה, על כן הכל תלוי לפי רוב המעשה וקדושת האמונה ותלמוד תורה ».

יש שני מרכיבים בקדושה: החלק הראשון והחשוב חלק הסגולה הנמצא בכח עם ישראל, והחלק השני התלוי בבחירה. החלק השני מאפשר את גילוי הקדושה, ז"א כשאנו נוהגים כבנים, אז מתגלה את כל הכח של קדושת עם ישראל.

שבת שלום

דבר תורה לפרשת שופטים

בס"ד                                                                                                                לע"נ של מלכא בת שרה

דבר תורה פרשת שופטים

לפי דרשה של הרב שרקי שליט"א

כתוב בפרשתנו: « ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם. ». הבנת הפסוק תמוהה ביותר: איך ניתן ללכת אל שופט אחר? הרי מוכרחים אנחנו ללכת אל השופט שבימינו! ופרש"י: « ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו, אתה צריך לשמוע לו, אין לך שופט ש אלא שבימיך. ». השאלה עדיין נשארת: גם אם השופט פחות טוב אין לי ברירה אלא ללכת אליו! אז כנראה שיש רמז יותר עמוק בפירוש של רש"י.

ישנם שני סוגי שופט: הזה שבימיך המבין את הדור, והשופט שאינו בימיך – אולי יותר צדיק מהשופט השני – אלא שדן לפי קריטריונים השייכים לתקופה אחרת. ולכן ר"י מגדיש ללכת דווקא אל השופט שבימיך המבין את בעיות הדור.

בתחילת פרשתנו כתוב: « צדק צדק תרדוף ». ופרש"י: « צדק צדק, למה פעמים? אלא שאתה חייב ללכת אחר בית דין יפה. ». ומה זה בית דין יפה? הפסוק ממשיך: « למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' א-לקיך נותן לך. ». רש"י: « כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן. ». ולכן בית דין יפה הוא בית דין עם דיינים כשרים שפסיקי הדין שלהם יגרמו לכך שעם ישראל יחיה וישב על אדמתו.

מעניין לראות שלפי רש"י, אין סתירה בין שני התנאים של דיין כשר שיגרום שישראל יחיה וישוב על אדמתו, ששני התנאים קשורים. ולכן כדאי מינוי דיינים כשרים להחיות את ישראל ובכך להושיב אותם על אדמתם.

שבת שלום!

דבר תורה לפרשת עקב

בס"ד

פרשת עקב – ברכת הארץ

מבוסס על מאמר הרב אורי שרקי

בפרשתנו מופיעות הברכות של ארץ ישראל. המהר"ל כותב בנצח ישראל שברכת הארץ הגשמית היא סימן להשראת השכינה.

התורה מספרת לנו מהי דרכו של האושר: «כי ה' א-לקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה וגו...ואכלת ושבעת ». האם השובע הוא רע? לא! הכיצד? « וברכת את ה' א-לקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך». כשאתה מברך ובכך מכיר את המקור הא-לוקי של השובע, השובע אינו רע.

עכשיו נוכל להבין את ההמשך: «פן תאכל ושבעת, ובתים טובים תבנה וגו... ». יכולים להבין שמכאן יש איסור דאורייתא לשבוע אלא יש דרך כשרה לשבוע: « וברכת את ה' א-לקיך.», הברכה והכרת מקורה היא תנאי להתיר את השובע. ולכן ניתן להסביר באופן דומה את הפסוק: « ואמרת בלבבך: כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. ». הרב אברבנל וגם הר"ן מסבירים את הפסוק באופן חיובי: יש מצווה להגיד כחי ועוצם ידי אלא בתנאי: « וזכרת את ה' א-לקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ». ולכן בוודאי שיש ערך לגאווה הלאומית, בכל שמכירים שהיא מאת ה'.

שבת שלום!