בס"ד
דבר תורה לסוכות
מבוסס על פחד יצחק ליום הכיפורים מאמר ח'
«ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל». מספרים חז"ל בילקוט שמעוני: משל לשני בני אדם הנכנסים לדין לפני המלך. לא יודעים מי ינצח. בעת שיוצא אחד וכלי זיין בידו ברור שהוא המנצח. כך ישראל ואומות העולם נכנסין לדין לפני רבונו של עולם בראש השנה ואמר ה': « ולקחתם לכם... » ישראל ניצח!
ישנן שתי מערכות של חגים בתורה: שלוש הרגלים והימים הנוראים. והרי סוכות למרות שבעיקר שייך לשלוש הרגלים, הוא חל בחודש אלול, ירח האיתנים, ולכן יש בו גם צד של "ימים נוראים" המתבטא בהבדלת ישראל מאומות העולם כפי שנברר בהמשך.
אחד מענייני חג הסוכות הוא השמחה. בזמן שבית המקדש היה קיים היתה שמחת בית השואבה בחול המועד סוכות ושם היו אומרים דברי שירות ותשבחות. ומהן? מסופר במסכת סוכה שבעלי תשובה היו אומרים: « אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו». יש בחג הסוכות קשר עצום עם התשובה, והתשובה נמצאת ביסודו של "אתה בחרתנו" של חג הסוכות.
התשובה היא מבחינת שם הויה. הכח של התשובה כ"כ עצום שהתשובה היא מעין יצירה חדשה סוג של מעשה בראשית חדש, כי כוונתו הפשוטה של שם הויה היא, המחיה ומהוה וממציא את כל המציאות כולה, העושה מהתשובה מעין בריאת יש מאין: « ה' | ה' א-ל רחום וחנון... ». השם הראשון הוא ה' לפני החטא והשם השני ה' אחרי התשובה, יצירה חדשה.
אנחנו רוצים להתייחס עכשיו על התשובה בתפילה. הרמב"ם כותב במשנה תורה שיש מצוות עשה להתפלל בכל יום שנאמר: « ועבדתם את ה' א-להיכם ».זאת התפילה הרגילה. אבל אחרי חטא העגל כתוב: « ויעבור ה' על פניו ויקרא. », וכתוב במסכת ראש השנה שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. ולמה לא למדו סדר תפילה בעת ציווי על התפילה? כי עניין התפילה הזאת היא התשובה ויש לה כח כה חזק שה' היה צריך להראות למשה איך להתפלל אותה: « וירד ה' בענן », והתפילה הזאת קשורה לשם השני של הפסוק « "ה' | ה'... », התפילה הזאת היא סוג של יצירה חדשה בזכות התשובה.
ואותו דבר במתן תורה: היה מתן תורה ראשון בו' בסיון ומתן תורה שני בי' בתשרי ביום הכיפורים. סופו של יום הכיפורים אינו התשובה אלא מתן תורה, מתן תורה על דרך התשובה. מפני שעולם התשובה אינו המשך, אלא הויה חדשה, לכן זקוק הוא לסדר תפילה משלו ולמתן תורה משלו.
וכן גם בכנסת ישראל: היתה כנסת ישראל לפני חטא העגל שהווה משבר, ה' רצה לכלות את העם: « ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם. ». ובזכות התשובה וסליחת החטא, יש יצירה חדשה של כנסת ישראל על דרך התשובה.
כתוב במסכת סוכה שדרים בסוכה זכר לענני כבוד. שייך לשאול למה בונים סוכה בתשרי ולא בפסח, הלא ענני כבוד הופיעו כבר ביציאת מצרים? אחרי חטא העגל הסתלקו ענני כבוד והופיעו מחדש רק אחרי סליחת חטא העגל בתחילת בנית המשכן. ומתי זה היה? בט"ו בתשרי בסוכות! ולכן גם בענני כבוד, היו לפני חטא העגל וענני כבוד חדשים אחרי התשובה של עם ישראל במדבר.
רבנו יונה מסביר בשערי התשובה את הקשר בין השמחה לתשובה. הרמב"ם כותב שזאת עבודה גדולה לקיים את המצוות בשמחה, השמחה היא מעין תוספת בעשיית המצוות. אבל במצוות התשובה מסביר ר' יונה שהשמחה אינה רק תוספת בתשובה אלא חלק מרכזי, שעצם הסליחה וכפרת החטא צריך להוות שמחה, שמחה שאנחנו כבן אדם חדש, בן אדם אחר מהזה שחטא.
בזכות כל הדברים האלה אפשר להבין כעת מה מיוחד ב- « אתה בחרתנו » של חג הסוכות. הרמב"ם כותב: « אף על פי שבכל המועדות מצווה לשמוח בהן,בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתרה. ». וכל השמחה הזאת באה בזכות היצירה החדשה של כנסת ישראל בזכות התשובה.
כל פעם שיש הבדלה יש גם קיטרוג, ולכן גם בהבדלה הזאת של עם ישראל ע"י התשובה יש קטרוג מהגוים ונוכל להבין עכשיו את מדרש חז"ל למעלה:למרות שהמלחמה נגמרה ושאין עוד צורך לכלי זיין, מכל מקום למי שיש לו כלי זיין בידו סימן שהוא היה הלוחם ועכשיו שאינו צריך את הכלי, סימן שהוא הנבדל.
סוכות והבדלת ישראל מאומות העולם כוללים גם את הבדלת ישראל באחרית הימים, שיהיה כולו שבת. ולכן כלי מלחמה יהיה מוקצה. ומי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, הלולב כבר לא יהיה כלי מלחמה אלא כלי תכשיט, « ולקחתם לכם... » סימן של ניצחון ישראל לנצח!
חג שמח!
