דבר תורה לחנוכה

בס"ד

דבר תורה לחנוכה

מבוסס על הרב אורי שרקי שליט"א

"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור"

המילה ה-25 בתורה היא המילה אור. היא נמצאת בפסוק השלישי. רמז על היום הזה כ"ה של חודש כסלו שיש לו משמעות מיוחדת קשרה לאור.

השאלה: כנגד מה אנחנו חוגגים את חנוכה? כנגד העצמאות הלאומית של החשמונאים או כנגד נס פך השמן?

בירושלמי לא מובא בכלל את נס פך השמן. בשאליות דאחאי גאון – ספר ההלכה הראשון לא מדובר על נס פך השמן. ברבמב"ם מובא שהטעם הראשון של החג זה הניצחון של החשמונאים.

לעומת זאת, כתוב במסכת שבת: מאי חנוכה? ורש"י מסביר את כוונת השאלה: על מה נקבע חנוכה? וכן הגמרא מביא סוגית נר חנוכה. הסוגיה הזאת היא עתקה של מגילת תענית הקובעת את ימי תענית וימים טובים בזמן בית שני. הימים האלה היו נקבעים לפי מאורעות לאומיות שקרו בזמן הזה. כתוב במסכת ר"ה שבטלה מגילת תענית מלבד פורים וחנוכה. למה? כי אין טעם לחגוג מאורעות מדיניות אחרי חרבן הבית ואובדן של עצמאותנו. ולכן השאלה "מאי חנוכה" מה הטעם לחגוג את חנוכה אחרי אובדן עצמאותנו? משום נס פך השמן המוסיף טעם נצחי לחג חנוכה.

באותה סוגיא במסכת שבת שואלים: על פי מה יכולים לברך שצוונו להדליק נר חנוכה. מאיפה יש מצווה כזאת? יש מאן דאמר משום לא תסורו (תעשה מה שחז"ל אומרים לעשות) ויש אומרים משום שאל אביך ויגדך, יש מצווה להמשך במנהגי אבותיו! ולכן שייך לשאול מאיפה יש להדליק נר בחנוכה? הטעם של הגמרא הוא משום נס פך השמן. אבל הניצחון של החשמונאים היה כמה ימים לפני כ"ה בכסלו, אז למה הם חכו לדווקא לכ"ה כדי להחנוך את המזבח? מובא שבכ"ה בכסליו אנטיוכוס הקריב חזיר על המזבח ועשה ע"ז בבית המקדש. ולכן חז"ל רצו לחנוך את המזבח אחרי הניצחון דווקא בתאריך הזה! אבל נמשכת השאלה: למה אנטיוכוס ברח בתאריך של כ"ה בכסלו כדי לחלל את המזבח? מובא בחגי שחנוכת המזבי של בית שני היה... בכ"ה בכסלו! ולכן אנטיוכוס רצה להראות את הנצחון של התרבות היוונית על היהדות. אבל עדיין לא ברור: למה חנוכת המזח של בית שני חלה בכ"ה בכסלו? מובא במסכת ביכורים שמביאין ביכורים (של ז' המינים) בין חג סוכות לחנוכה, ומחלוקת אם קוראים פרשת "ארמי עובד אבי". ומה הפרי שימי ביכוריו בתקופה הזאת? הזית! חנוכה היתה סוף תקופת החקלאות לפני החורף, וסביר להניח שהם עשו חגיגות עם אור של שמו זית, ודברי מאכל עם זית ושמנו. ולכן חז"ל החליטו לחנוך את מזבח בית שני דווקא כידועה לא היה נבואה בימי בית שני, סוג של חושך רוחני ולכן החליטו לחנוך את מזבח בית שני בתאריך שמסמל אור מתוך חושך, שקשור לשמן – כ"ה בכסלו ובו נגמר מסיק הזיתים.

עולה מכאן שמשמעות של החג השתנה עם הזמן. עד החשמונאים משמעותש ל החג זה היה האור. עם הניצחון של החשמונאים הטעם העיקר של החג השתנה וקבל ערך לאומי. ובכל שאנחנו רחוקים מהניצחון הזה, אנחנו נוטעים להחזיר לתת את נמשמעות של אור לחג הזה.

אבל עצם הדבר לא משנה, כי הרי שמדרש רבה מוסבר על הפסוק : « והארץ היתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום. » שהחושך זה גלות יוון ולכן הניצחון של החשמונאים זה הניצחון של אור התורת על התרבות היוונית!