יום שבת, 30 באוקטובר 2010

דבר תורה לפרשת חיי שרה


בס"ד

דבר תורה לפרשת חיי שרה
מבוסס על דברי הרב זאב קרוב

פרשתנו נרקראת חיי שרה, לעומת זאת, רק הפסוק הראשון מדבר על חיי שרה. כל המשך הפרשה מדברת על החיפוש של אברהם אחרי אחוזת קבר. אברהם משקיע הרבה בחיפוש הזה, כאילו רוצה לקנות דירה. יש לשאול למה הוא משקיע כ"כ הרבה ולא הסתפק בלקבורה עם המתים של בני חת.

אנחנו כולנו יודעים את החשיבות של מת מצווה ביהדות, מצווה כ"כ חשובה שמבטלים מצוות אחרות כדי לטפל במת. כל העניין של קבר ישראל ביהדות תופס עניין מרכזי באמונה שלנו, יש בצה"ל אפילו יחידות שיעודן לטפל בפינוי וזיהוי חללים! המראה עד כמה חשוב לנו לתת את כל הכבוד למתי ישראל.

בצד אחד, אברהם משקיע הרבה כח וכסף כדי לרכוש את אחוזת הקבר, אבל בצד השני זה לא נראה כאילו הוא סובל יותר ממידה מפטירת שרה: « ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ». הכ"ף של "ולבכותה" כתובה קטנה בספר תורה, וחז"ל לומדים מכאן שהוא לא מרבה בבכי, אפילו שמדובר על שרה אימנו, דמות נשית מרכזית בזהות שלנו! יותר מזה, מיד אחר כך התורה מספרת לנו שהוא מחתן את בנו ואפילו נושא אישה בעצמו!

קדושת החיים אינה נובעת מהיכולת של אדם לנשום אלא במעשים שעושה, בשמעות שהוא נותן לחייו. דוגמא, בן אדם בריא בראשו לא מרגיש רע כשמחסלים מחבל, למרות שהוא חיי, כי אין שום ערך בחיים שלו, כמו שכתוב במסכת ברכות: « רשעים בחייהם קרויים מתים. ». לעומת זאת: « צדיקים במיתתם נקראים חיים. ». כשצדיק מת, למרות הסבל הוא ממשיך לחיות בתוכנו. כשלומדים גמרא ושומעים: « ר' מאיר אומר, ר' יהודה אומר, וכו... » יש לנו הרגשה שהם באמת חיים, למרות שהם נפטרו לפני כמעט אלפיים שנה! ולכן, אברהם לא צריך לבכות יותר ממדה כי היא ממשיכה לחיות בתוכו בזכות כל המשמעות שהיא נתנה לחייה. התורה בעצמה מצווה להגביל את האבלות: « לא תתגודדו ולא תשימו קרחה הין עיניכם למת. », כי לא מתאבלים על אובדן של הנפטר אלא על חסרונו, ובשבעה מנסים להבונן על החיסרון הזה, איך להשלים אותו ובזכות זה להמשיך את משמעות החיים של הנפטר.

נשאר לנו עוד להבין למה אברהם רצה לקבור שרה דבקא במערת המכפלה ולא עם מתי בני חת. חז"ל במסכת סנהדרים אומרים: « אין קוברים רשע אצל צדיק. ». לכאורה, אחרי המוות נשרות רק גופות, אז מה הסיבה של להפריד בין צדיקים ורשעים? זה בא להראות לנו שאחרי המוות החיים ממשיכים, גם למנוח כי מאמינים בתחיית המתים, וגם כי הוא ממשיך להשפיע עלינו. בית קברות אפילו נקרא בית חיים, כי לומדים על החיים בזכות כל הירושה הרוחנית של המתים ולכן לקבור רשע אצל צדיק או ישראל אצל גוי זה כאילו לסתור את האמונה שלנו שיש הבדל גם אחרי המוות בין צדיק לרשע, שסוף הצדיק הוא החיים הנצחים וסוף הרשע הוא אל האבדון והכליון המוחלט!

שבת שלום!

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

דבר תורה לפרשת וירא


בס"ד

דבר תורה לפרשת וירא
מבוסס על דברי הרב זאב קרוב

כתוב בפרשה שלנו: « חללה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט. ». הטענה הזאת של אברהם אבינו מראה קצת חוסר אמונה כלפי הרב"ה. לכאורה, האם בן אדן לא צריך לקבל דברי ה' וגזרותיו בלי שום פיקפוק והרהור?

גם כתוב הפרשה הקודמת« ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה. ». השאלה הזאת של אברהם אבינה, גם מחזק אותנו בהרגשה של חוסר אמונה של אברהם אבינו. אם ה' אומר שזרעו יירש את הארץ, למה אברהם צריך הבטחה של ריבונו של עולם שדבריו יתקיימו? הלא הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו אמר את זה, לא אדם בשר ודם!

במסכת ברכות, כתוב: « אמר ר' שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקב"ה את העולם, לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון. עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר« ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה. ». ». אברהם אבינו הוא הראשון שהיכיר באדנותו ומלכותו של הקב"ה, ודווקא המאמר הזה מבוסס על פסוק שחשבנו שמראה חוסר אמונה של אברהם כלפי הקב"ה.

יש תפיסה חדשה המגדירה ששאלות באמונה הן כפירות. אבל לא ככה זה ביהדות. בהגדת פסח, הבין שאינו יודע לשאול אינו נחשלב לבן המשובח ביותר, בניגוד לחכם שכן שואל שאלה: « מה העדות, והחוקים והמשפטים שאר צווה ה' אלוקנו אתכם? ».

האמונה נבנת ע"י שאלות וחקירות ובזכות זה מתחזקים באמונה. ולכן, כל פעם שאברהם שואל שאלות לה', זה לא כי הוא בעל אמונה חלשה חלשה חו"ש אלא כי הרוצה לחקור בידיעתו על ה', באמונה. ולכן כשהקב"ה אומר לאברהם אבינו« התהלך לפני והיה תמים. » הכוונה אינה להאמין באמונה תמימה – בלי לשאול שאלות אלא באמונה שלמה כמו שתירגם אונקלוס.

נשארת אז השאלה: למה בעקדת יצחק, אברהם לא שואל שאלות. הוא הולך לקיים את המצווה האלקי בזכיזות רבה« וישכם אברהם בבקר. ». זה בא להראות לנו שהוא הגיע לשלב שהוא מזדהה לחלוטין עם הצו האלוקי ולעקוד את בנו היה נראה לי כמו הדבר הראוי ביותר לעשות.

שנזכה להתחזק באמונתנו,
שבת שלום!



יום שבת, 16 באוקטובר 2010

דבר תורה לפרשת לך לך


בס"ד

דבר תורה לפרשת לך לך

כתוב בפרשתנו:

 «  ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: »
לכאורה קשה להבין למה כתוב לך לך. הלא היה מספיק שיהיה כתוב רק לך? למה הקב"ה צריך להוסיף את המילה לך בציווי שלו לאברהם?

רש"י מסביר: « להנאתך ולטובתך. ». זאת אומרת שה-"לך" הוא מין מטרה של הציווי לאברהם אבינו. אנחנו יודעים שבעברית יש ללך מובן דומה לאליך. דוגמא: אני הולך לבית הכנסת, אני הולך אל בית הכנסת. זה מייצג מטרה: אברהם. המטרה היא כפולה: ארץ ישראל ואברהם, בזכות ארץ ישראל, אברם הופך להיות אברהם האב הראשון של האומה הישראלית. לכאורה קשה להבין איך ארץ יכולה להשפיע על מהותו של בן אדם.

בפסקא הראשונה של אורות הראיה"ק קןק כותב:

 «  אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ. »

ארץ ישראל אינה רק ארץ המאשפרת לנו לחיות כעם, ארץ ישראך אינה רק ארץ המאשפרת לנו לקיים מצוות. ארץ ישראל היא קשורה בקשר חיים לנשמה היהודית, היא מחייה את הנשמה שלנו. כמו אילן, כשהשורשים הם באדמה, האילן ניזון מהאדמה, גודל וחיי. כשעוקרים אותו... הוא מת. אותו דבר אצל היהודים, רק כשיהודי נמצא בארץ הוא יכול לקיים את כל הטבע שלו.

ולכן, אברהם היה צריך לבוא לארץ כדי לעורר את המהות שלו ולקיים את תפקידו, מאברם בעבר הירדן, להפוך להיות אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית. ולכן, באותו אופן, כשעם ישראל חוזר לארצו, נשמת האומה נמצאת מחוברת לארץ, ומעם כמעט אבוד אחרי 2000 שנות גלות והשורה, הפכנו להיות עם חיי וחזק.

שבת שלום

יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

דבר תורה לסוכות


בס"ד

דבר תורה לסוכות
מבוסס על פחד יצחק ליום הכיפורים מאמר ח'

«ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדרכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל»מספרים חז"ל בילקוט שמעונימשל לשני בני אדם הנכנסים לדין לפני המלךלא יודעים מי ינצחבעת שיוצא אחד וכלי זיין בידו ברור שהוא המנצחכך ישראל ואומות העולם נכנסין לדין לפני רבונו של עולם בראש השנה ואמר ה'« ולקחתם לכם... » ישראל ניצח!

ישנן שתי מערכות של חגים בתורהשלוש הרגלים והימים הנוראיםוהרי סוכות למרות שבעיקר שייך לשלוש הרגליםהוא חל בחודש אלולירח האיתנים, ולכן יש בו גם צד של "ימים נוראיםהמתבטא בהבדלת ישראל מאומות העולם כפי שנברר בהמשך.

אחד מענייני חג הסוכות הוא השמחהבזמן שבית המקדש היה קיים היתה שמחת בית השואבה בחול המועד סוכות ושם היו אומרים דברי שירות ותשבחות. ומהןמסופר במסכת סוכה שבעלי תשובה היו אומרים: « אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו». יש בחג הסוכות קשר עצום עם התשובהוהתשובה נמצאת ביסודו של "אתה בחרתנושל חג הסוכות.

התשובה היא מבחינת שם הויההכח של התשובה כ"כ עצום שהתשובה היא מעין יצירה חדשה סוג של מעשה בראשית חדשכי כוונתו הפשוטה של שם הויה היאהמחיה ומהוה וממציא את כל המציאות כולההעושה מהתשובה מעין בריאת יש מאין: « ה' | הא-ל רחום וחנון... ». השם הראשון הוא הלפני החטא והשם השני האחרי התשובהיצירה חדשה.

אנחנו רוצים להתייחס עכשיו על התשובה בתפילההרמב"ם כותב במשנה תורה שיש מצוות עשה להתפלל בכל יום שנאמר« ועבדתם את הא-להיכם ».זאת התפילה הרגילהאבל אחרי חטא העגל כתוב: « ויעבור העל פניו ויקרא. »וכתוב במסכת ראש השנה שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילהולמה לא למדו סדר תפילה בעת ציווי על התפילהכי עניין התפילה הזאת היא התשובה ויש לה כח כה חזק שההיה צריך להראות למשה איך להתפלל אותה: « וירד הבענן », והתפילה הזאת קשורה לשם השני של הפסוק « "ה' | ה'... »התפילה הזאת היא סוג של יצירה חדשה בזכות התשובה.

ואותו דבר במתן תורההיה מתן תורה ראשון בובסיון ומתן תורה שני ביבתשרי ביום הכיפוריםסופו של יום הכיפורים אינו התשובה אלא מתן תורהמתן תורה על דרך התשובהמפני שעולם התשובה אינו המשךאלא הויה חדשהלכן זקוק הוא לסדר תפילה משלו ולמתן תורה משלו.

וכן גם בכנסת ישראלהיתה כנסת ישראל לפני חטא העגל שהווה משברהרצה לכלות את העם« ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם. »ובזכות התשובה וסליחת החטאיש יצירה חדשה של כנסת ישראל על דרך התשובה.

כתוב במסכת סוכה שדרים בסוכה זכר לענני כבודשייך לשאול למה בונים סוכה בתשרי ולא בפסחהלא ענני כבוד הופיעו כבר ביציאת מצריםאחרי חטא העגל הסתלקו ענני כבוד והופיעו מחדש רק אחרי סליחת חטא העגל בתחילת בנית המשכןומתי זה היהבט"ו בתשרי בסוכותולכן גם בענני כבודהיו לפני חטא העגל וענני כבוד חדשים אחרי התשובה של עם ישראל במדבר.

רבנו יונה מסביר בשערי התשובה את הקשר בין השמחה לתשובההרמב"ם כותב שזאת עבודה גדולה לקיים את המצוות בשמחההשמחה היא מעין תוספת בעשיית המצוותאבל במצוות התשובה מסביר ריונה שהשמחה אינה רק תוספת בתשובה אלא חלק מרכזישעצם הסליחה וכפרת החטא צריך להוות שמחהשמחה שאנחנו כבן אדם חדשבן אדם אחר מהזה שחטא.

בזכות כל הדברים האלה אפשר להבין כעת מה מיוחד ב- « אתה בחרתנו » של חג הסוכותהרמב"ם כותב: « אף על פי שבכל המועדות מצווה לשמוח בהן,בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתרה. ». וכל השמחה הזאת באה בזכות היצירה החדשה של כנסת ישראל בזכות התשובה.

כל פעם שיש הבדלה יש גם קיטרוגולכן גם בהבדלה הזאת של עם ישראל ע"י התשובה יש קטרוג מהגוים ונוכל להבין עכשיו את מדרש חז"ל למעלה:למרות שהמלחמה נגמרה ושאין עוד צורך לכלי זייןמכל מקום למי שיש לו כלי זיין בידו סימן שהוא היה הלוחם ועכשיו שאינו צריך את הכליסימן שהוא הנבדל.

סוכות והבדלת ישראל מאומות העולם כוללים גם את הבדלת ישראל באחרית הימיםשיהיה כולו שבתולכן כלי מלחמה יהיה מוקצהומי שטרח בערב שבת יאכל בשבתהלולב כבר לא יהיה כלי מלחמה אלא כלי תכשיט, « ולקחתם לכם... » סימן של ניצחון ישראל לנצח!

חג שמח