בס"ד כ תמוז התש"ע
דבר תורה לפרשת פינחס
"ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל". פרש"י: "מהודך - ולא כל הודך, נמצינו למידן, פני משה כחמה, פני יהושע כלבנה".
בזכות ההבדל בין החמה לירח ננסה להבין את ההבדל בין משה רבנו להושע תלמידו.
ידוע שהשמש היא מקור של אור, בניגוד לירח הנוטל את אור מהשמש. באותו אופן שהקב"ה נתן אור לשמש, הוא נתן את תורתו למשה, וכמו שהירח מקבל את אורו מהשמש, יהושע קיבל את התורה ממשה רבנו, הוא לא מש מאוהלו של משה ובכל רגע למד ממנו. כתוב במסכת בבא בתרא (עה.) על הפסוק שלנו:"זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כחמה פני יהושע כלבנה. אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה!" ופרש"י: "שהרי יהושע היה נביא ומלך כמשה ולא היה יכול להגיע לכבודו".
אבל יש עוד הבדל בין השמש לירח: צורת השמש לעולם לא משתנה בניגוד ללבנה המתחדשת כל חודש. השמש מסמן את השלמות והירח מסמן את ההשתלמות, כך גם היה עם משה רבנו והושע: משה מראה מעין שלמות. רק אדם שלם יכול לקבל את התורה, לדבר חופשי עם ה´, ולהיות שקול כנגד כל העם. יהושע אינו שלם כמשה אלא שואף לשלמות. אליו משה אומר פעמיים "חזק ואמץ" בסוף ספר דברים וה´ אומר לו עוד ארבע פעמים בפרק הראשון של ספר יהושע. הוא לא שלם כמשה, הוא צריך להתאמץ כדי להיות המנהיג החדש של העם. וזה המנהיגות של יהושע המבוסס על מוסג ההשתלמות - התקדמות. המושג הזה היה קשה למשה להבין. כתוב בספר שמות "החודש הזה לכם ראש חודשים" ופרש"י שהוא התקשה להבין באיזה שיעור יש לקדש את הלבנה - איך אפשר לקדש משהו שלא מושלם, עד שה´ הראה לו בדיוק את צורת הלבנה בחידושה. מה שגם מסביר את התמיה של משה רבננו ( ע' ברש"י) כשה´ הודיע לו שזה לא בנו הבכור שימשיך את דרכו אלא יהושע. הוא חשב שרק מהנהיגות המבוסס על שלמות יכולה להנהיג את עם ישראל, מה שהיה נכון בדור של נסי נסים כמו דור המדבר החיי עם המן הנופל מהשמיים כל יום, בארות מיים וענני כבוד. אבל כשנכנסים לארץ, כשחוזרים לחיים טבעים, צריכים מנהיג אחר המבין את חולשת האדם שלא מקבל את מזונותיו ישר מהשמיים אלא צריך להתאמץ, לטרוח, לחרוש, לזרוע ועוד לעשר כדי לאכול את לחמו.
בזכות ההבדל בין החמה לירח ננסה להבין את ההבדל בין משה רבנו להושע תלמידו.
ידוע שהשמש היא מקור של אור, בניגוד לירח הנוטל את אור מהשמש. באותו אופן שהקב"ה נתן אור לשמש, הוא נתן את תורתו למשה, וכמו שהירח מקבל את אורו מהשמש, יהושע קיבל את התורה ממשה רבנו, הוא לא מש מאוהלו של משה ובכל רגע למד ממנו. כתוב במסכת בבא בתרא (עה.) על הפסוק שלנו:"זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כחמה פני יהושע כלבנה. אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה!" ופרש"י: "שהרי יהושע היה נביא ומלך כמשה ולא היה יכול להגיע לכבודו".
אבל יש עוד הבדל בין השמש לירח: צורת השמש לעולם לא משתנה בניגוד ללבנה המתחדשת כל חודש. השמש מסמן את השלמות והירח מסמן את ההשתלמות, כך גם היה עם משה רבנו והושע: משה מראה מעין שלמות. רק אדם שלם יכול לקבל את התורה, לדבר חופשי עם ה´, ולהיות שקול כנגד כל העם. יהושע אינו שלם כמשה אלא שואף לשלמות. אליו משה אומר פעמיים "חזק ואמץ" בסוף ספר דברים וה´ אומר לו עוד ארבע פעמים בפרק הראשון של ספר יהושע. הוא לא שלם כמשה, הוא צריך להתאמץ כדי להיות המנהיג החדש של העם. וזה המנהיגות של יהושע המבוסס על מוסג ההשתלמות - התקדמות. המושג הזה היה קשה למשה להבין. כתוב בספר שמות "החודש הזה לכם ראש חודשים" ופרש"י שהוא התקשה להבין באיזה שיעור יש לקדש את הלבנה - איך אפשר לקדש משהו שלא מושלם, עד שה´ הראה לו בדיוק את צורת הלבנה בחידושה. מה שגם מסביר את התמיה של משה רבננו ( ע' ברש"י) כשה´ הודיע לו שזה לא בנו הבכור שימשיך את דרכו אלא יהושע. הוא חשב שרק מהנהיגות המבוסס על שלמות יכולה להנהיג את עם ישראל, מה שהיה נכון בדור של נסי נסים כמו דור המדבר החיי עם המן הנופל מהשמיים כל יום, בארות מיים וענני כבוד. אבל כשנכנסים לארץ, כשחוזרים לחיים טבעים, צריכים מנהיג אחר המבין את חולשת האדם שלא מקבל את מזונותיו ישר מהשמיים אלא צריך להתאמץ, לטרוח, לחרוש, לזרוע ועוד לעשר כדי לאכול את לחמו.
שבת שלום!
